ספרון התרגילים הקשובים שלי
אומנות הקשב, אומנות תשומת הלב
כמה האיכות הזאת משמעותית לטובת הרווחה האישית והכללית שלנו,
ועד כמה חמקמקה האיכות הזאת יכולה להיות.
עידן הבלבול והפספוס
אנחנו חיות בעידן בו הקשב שלנו נמצא כל הזמן במגמת בלבול,
אנחנו כאן ולא כאן,
והרבה פעמים אנחנו נמצאות בתחושה של פספוס.
ימים שלמים, אם לא חיים שלמים,
יכולים לחלוף מבלי שבאמת חיינו אותם.
מספר הסיפורים הכרוני
נאמר על המח כי הוא ״מספר סיפורים כרוני״,
וכמה חיינו יכולים להשתנות לו רק הפסקנו להאמין לסיפורים שהוא מספר לנו
אודות החיים שלנו, אודות מי שאנחנו.
אין כאן אשמה ואין טעם בכעס,
זה הוא טבע התודעה שלנו,
אך יש מה לעשות עם זה!
התרופה לעידן הנוכחי: קשיבות
התורה שהייתה תרופת המרפא לפני 2600 שנה
היא לחלוטין התרופה שמתאימה גם לעידן הנוכחי:
קשיבות.
הקשיבות כצורך בסיסי
אנו חיות בימים בהם הפעולה הפשוטה והלא פשוטה
של החזרת תשומת הלב והקשב לכאן ועכשיו
כבר איננה עניין של מותרות.
היא דשן לתודעה בריאה יותר,
לרווחה אישית גבוהה יותר,
מעלה את הסיכויים לחיים מאושרים יותר,
ואף יותר חשוב - לחיים בעלי משמעות.
הקשיבות כמצפן פנימי
הפעולה הפרקטית והרוחנית הזאת היא עוד דרך
להגדיל את הכוחות הפנימיים שלנו.
היא צורך ממשי בהתקיימות שלנו בגלגול החיים הזה,
היא יכולה להיות המצפן שלנו בקרבה אמיתית ועמוקה,
בחמלה וידידות בלתי מתפשרת אל עצמנו, אל הפנים שלנו -
פני (מהות).
היכולת להחזיק ולהכיל
ולא סתם כך,
ברגע שאנחנו מעזות להחזיק את התחושות הנעימות והבלתי נעימות,
מסכימות לוותר על לסדר, להחזיק או להזיז אותן,
אנחנו מגדילות את מיכל ההכלה הרגשי שלנו,
ומפנות מקום אמיתי לחיים לגעת בנו,
וכמובן לנו להינגע על ידי החיים.
תרגולים פשוטים לשחרור
בספרון הצעתי 30 תרגילים ישימים ופשוטים יחד עם קטעי השראה להרהור,
מתוך מחשבה שאלו יוכלו לעזור לנו להתקרב לאט וברכות
לעולמו משנה החיים של הבודהה,
לעולם של ה-ניבאנה - שחרור.
מבוסס על עקרונות הבודהה
כל התכנים והתרגילים בספרון מבוססים על עקרונות הפסיכולוגיה הבודהיסטית,
דרך האמצע והדרשות שהבודהה לימד והציע.
הספרון נכתב באמונה שלמה בתרומה הענקית בחופש שיכול להיכנס לחיים עם התרגול.
הצטרפו לדרך
מוזמנות ללמוד יחד איך להכניס חמלה, מודעות, חכמה
ועוד שלל איכויות שיכולות להיטיב עם יכולת הוויסות
והביטחון הבסיסי שקיים בתוכנו.
חליל ג'ובראן: מסר לחיים
"אומרים שלפני שהוא מגיע לים, הנהר רועד מפחד;
הוא מסתכל אחורה לאורך כל הדרך:
הפסגות וההרים, העיקולים, הדרך הארוכה והמפותלת
שחצתה בין הג'ונגלים והכפרים.
הוא רואה מולו אוקיינוס כה גדול,
שהכניסה אליו משמעותה היעלמות ניצחית.
אבל אין דרך אחרת.
הנהר לא יכול לחזור.
אף אחד לא יכול לחזור.
לחזור אחורה זה בלתי אפשרי בקיום.
אין דרך אחרת, הנהר לא יכול לחזור.
הנהר צריך לקבל את הטבע שלו ולהיכנס לאוקיינוס.
רק בכניסה לאוקיינוס הפחד ישקוט.
כי רק אז ידע הנהר שלא מדובר בהיעלמות באוקיינוס
אלא בהפיכתו לאוקיינוס."
